הטיעון פשוט - ככל שמעלים את רצפת השכר, היכולת של קבוצה להשתמש בכסף כדי לגדול קטן - כי יש פחות כסף שנשאר.
כיוון שהם עושים זאת בעיקר כי הם לא מצליחים להתחרות בהפרשי התקציב העצומים, זה בעצם משאיר אותם ללא סיכוי.
חוסר סיכוי מוביל לאחד משני דברים:
1) עזיבה של המשחק
2) עזיבה של הליגה ותחרות על להגיע לגמר אבל אז להפסיד בכל דרך.
בחלק מהמיקרים הם פשוט לא טובים מספיק, אבל בחלק גדול מהמיקרים זה פשוט נובע מהבדלי "שהייה" במשחק.
כאשר שחקן מרגיש שזה לא הוא אלא החוקים, הוא מאבד תקווה.
כאשר ההבדלים בין הסגלים הם פשוט עצומים, זה לא באמת משחק.
כאשר היכולת להתקדם (מבחינתם) על סף עצירה, הרצון שלהם להמשיך הוא גם... על סף עצירה.