אני מסכים איתך שחוזה עם אופציה חד צדדית למועדון(כשכמובן כל שחקן רציני מקבל גם אופציית יציאה לאמריקה עד תאריך מסוים)עולה יותר אבל לא כל כך הרבה כמו שאתה מתאר,נגיד מוסיפים עוד 100-200 אלף לחוזה והשחקן בדרך כלל מרוצה,ברור שבמידה והאופציה מופעלת הוא מקבל יותר שכר בעונה הבאה,הבעיה היא לא הקטע הזה של החוזים כמו זה שמוריס או פרגו או פרקינס היו מעולים כמעט כל העונה ופשט דחו את הדיון איתם על חוזה לסוף העונה וזה טימטום שצועק לשמיים,אתה רוצה להגיד לי שאחרי חצי עונה לא היה מתבקש להגיד "אוקיי בוא נחתים את מוריס לפני שהוא או ברוח לנו מהידיים בסוף עונה או מעלה דרישות ב-200% לפחות ובצדק?" זה הדבר המתבקש אבל לא עשו את זה,הפדרמנים כל כך שבלוניים בגישה שלהם...נעשה פה שטות שאפילו במועדונים אחרים בארץ היו מטפלים בה בצורה טובה יותר לדעתי(לא בכולם כמובן)עד היום אני כואב את ההחלטה או יותר נכון חוסר ההחלטה ההיא
אתה חושב ששרף נכשל אני חושב שהוא הצליח,עניין של דיעה אתה מסתכל רק על הארץ אני מסתכל על אירופה
פרקינס היה בהחלט שחקן שמתבסס כמעט לגמרי על האתלטיות שלו אבל אתה שוכח שהאדם היה גם בכושר מטורף ופשוט רץ והיה בכל מקום על המגרש,ואני מתכוון לזה שבלי קשר להגנה שאתה ציינת הוא היה ריבאונד מדהים,מתי אתה רואה גארד מסיים עם יותר ריבאונדים מהסנטר והפאוור שלך במשחק
?
לפעמים אפילו יותר משניהם ביחד
?
לא היה משחק שהוא ירד מ-5 ריבאונד ולפעמים סיים גם עם דו ספרתי,ולא רק בהגנה כמובן,הוא תרם לקבוצה המון,וכן הוא עבר פציעה קשה שלא כולם חוזרים ממנה אבל מין הסתם הדרישות שלו ירדו,אם לא אז בצדק הוא לא פה,סלח לי שאני לא מאמין כשאומרים בקבוצה שהוא מבקש מיליון או שניים ואז הוא חותם לי באיזה דונייצק באוקרינה קבוצה שאני בספק גדול אם נתנה חוזה של מיליון
אני זוכר שלנגפורד עבר פציעה קשה וכתבו על זה הרבה בעיתונות שלנו,לא משנה נעזוב את זה